רשימת הבלוגים שלי

יום שלישי, 16 בינואר 2018

CELEBRATE


Hi creative  friends, 

I made this layout for the Jan. challenge for More than words blog. The word Inspiration was "birthday" and the creative challenge was using tags.
I chose a picture that gave me a feeling of making a wish. That connected me to the B-day theme. 

I had so much fun creating this layout especially when my first born is about to celebrate his Bar Mitzvah (13) and my 42 birthday is right around the corner. 






Wishing us all good things for 2018
Thank you for stopping by, 
Riki Arberman

יום חמישי, 11 בינואר 2018

פעם ראשונה שאני יוצרת בסגול...

Hi creative  friends,

In the past few months, I have been working towards the celebration of Ziv's bar mitzvah, my eldest son (13 years old celebration in the Jewish tradition).

I made for him an album for a few months (with breaks of course), which I will later share here in a separate post.

As part of the preparations, there are four women who help me and I have decided to prepare a gift for each of them. They donate their time and energy for my special occasion, and I want to give them back using some of my talents.

The first woman is Sally, a beautiful photographer, mother of four boys, a convert from the Netherlands who lives here in Florida with her French husband. Sally will take pictures at Ziv's party and also at the tefillin laying ceremony. I downloaded a photograph of her and her family from the bar mitzvah of her two twins (gorgeous ...) and created a design in a deep frame that I bought in a hobby lobby.

Anyone who knows me knows that purple is not a color of my choice, but Sally's purple dress did not leave me many choices ...

There was another part to this puzzle - about two months ago I purchased from an Israeli designer named Matti Hilia a purple paper pad. I knew it will probably stay in the closet because it was purple, but you could probably imagine what had happened with that purple pad:

So, I'm adding this design for the Jan. challenge for More than words blog. The word Inspiration was "birthday" and the creative challenge was using tags.

בחודשים האחרונים אני עובדת בשיא הקצב לקראת בר המצווה של זיו, בני הבכור.
הכנתי לו אלבום במשך כמה חודשים (עם הפסקות כמובן), שבהמשך אעלה פוסט נפרד לכבודו. בין היתר, הגעתי עד לישראל כדי לקנות לי בגדים (ברור שזה היה סוג של תירוץ, למרות שאני והאופנה האמריקאית באמת לא חברות) ואני עמוק בתוך ה - TO DO LIST בין המסיבה לחברים שנארח אצלנו בבית בעוד שבוע וחצי לבין החגיגות בבית הכנסת כאן בארה"ב בעוד שבועיים וחצי. מבטיחה לשתף בתמונות גם מהאירועים עצמם וגם מהעיצוב שאני יוצרת בעצמי.

כחלק מההכנות, ישנן ארבע נשים שעוזרות לי והחלטתי להכין לכל אחת מהן מתנה מעשה ידי. הן תורמות מזמנן וכשרונן כדי שיהיה לי אירוע מיוחד, ואני רוצה להחזיר להן במשהו מהכישרון שלי.

הראשונה היא סאלי, צלמת יפהפיה, אם לארבעה (!) בנים, גיורת מהולנד שחיה כאן עם בן זוגה הצרפתי. סאלי תצלם במסיבה של זיו וכן באירוע הנחת התפילין. הורדתי מהפייסבוק שלה תמונה שלה ושל משפחתה מחגיגות הבר מצווה של שני התאומים שלה (מהממים שנראים בני 18...) ויצרתי לה עיצוב בתוך מסגרת עומק שקניתי בהובי לובי.

מי שמכירה אותי יודעת שאני וסגול לא חברים. כשראיתי את האתגר שהעלתה שרון ב"יוצרות מעזות" וראיתי את כל הסגול שם, מיד נרתעתי מליצור בסגול, אבל השמלה הסגולה של סאלי לא השאירה לי הרבה ברירות...

ולחלק האחרון בפאזל הזה - לפני כחודשיים פירגנתי למעצבת ישראלית בשם מתי היליה שטרנברג ורכשתי ממנה את הסטאק הזה. ידעתי שרוב הסיכויים שהוא ישאר בארון, בגלל שהוא סגול, אבל אתן בטח יכולות לדמיין מה קרה עם הסטאק הסגול הזה.
צירפתי את העבודה הזו גם לאתגר של more than eords - שימוש בשתי תגיות והמילה - יומולדת : )




האמת, על אף הסגול, אני ממש אוהבת את התוצאה. מה דעתכן?

זה לוח ההשראה של האתגר ב"יוצרות מעיזות":

וזה הסטאק של מאטי:

אשמח לראות את העקבות שלך כאן : )

חיבוקים לרוב, ריקי
  

יום ראשון, 29 באוקטובר 2017

The Stars Are Always Shining

One of my favorite pictures is a picture of Noa dancing in one of her compititions. There is so much nobility, happiness and beauty in this picture. When I saw the challenge in Mixed Media & Art, I decided to participate and use this image.

My work has gone through several stages and this is the place to thank Sharon, a talented Israeli artist for her tips.  I created the background page from scratch - on paper for watercolors, using acrylic paints, pastes, powders, stencils and stamps.
אחת התמונות האהובות עלי היא תמונה של נעה רוקדת באחת התחרויות שבהן השתתפה. יש בתמונה הזו כל כך הרבה אצילות, אושר ויופי. כשראיתי את האתגר ב Mixed Media & Art , החלטתי להשתתף ולהשתמש בתמונה הזו.

היצירה שלי עברה כמה גלגולים וזה המקום להודות לשרון, יוצרת ישראלית מוכשרת שפורצת כרגע בחו"ל, על הטיפים שלה. את הרקע יצרתי מאפס - על נייר לצבעי מים, תוך שימוש בצבעים אקריליים, משחות, אבקות, סטנסיל וחותמות.



זה לוח ההשראה לאתגר:

ומעט תקריבים:





 נהניתי ליצור שוב דף מיקס מדיה ולהשתמש בחומרים חדשים שקניתי כאן..

I enjoyed so much creating this layout
Thank you for stopping by! 

I would love to read your comment : )

Riki

יום ראשון, 17 בספטמבר 2017

כרטיסים שנולדו בלילה של ההוריקן...

אחד הדברים שאני נהנית מהם הוא לשחק בסגנונות שונים. הכרטיסים שהעליתי בפוסט הקודם היו בסגנון אחד - ללא שכבות, ללא ריבוי אלמנטים - מראה שטוח שנובע מצבע וחותמות בלבד.

הכרטיסים הפעם הם בסגנון אחר לחלוטין - הרבה שכבות, הרבה אלמנטים. הכנתי אותם במסגרת אתגר בקבוצת הפייסבוק יוצרות מעיזות. אומנם אני כבר לא בארץ אבל אני ממשיכה להנות מקבוצות יצירה שפועלות מהארץ וזו אחת מהן.

האתגר היה לעבוד לפי "חוק השלוש" להשתמש בכל צבע לפחות שלוש פעמים בעבודה.
הצבעים שבחרתי הם: ורוד, תכלת וחום ושילבתי ביצירה נייר, פרחים, תחרות, חיתוכי עץ , צבעים אקריליים, אבקת הבלטה ובראדים:






אגב, הכנתי את הכרטיסים האלה בלילה של ההוריקן בפלורידה, כשהכל סביבי היה חשוך (הפסקת חשמל) לאור פנס. ארבעה ימים לאחר מכן, כשחזר החשמל, הוספתי עוד נגיעות כדי לסיים אותם. 

חיבוקים לרוב כל הדרך מפלורידה : )

יום רביעי, 13 בספטמבר 2017

כרטיסי שנה טובה, בדרך הישנה והטובה...

קשה להאמין שעבר כבר חודש מאז שעברנו לפלורידה.. וכמעט שלא היה לנו זמן להתאקלם ואז אירמה הגיעה.
תודה לאל שהכל מאחורינו. הילדים התאקלו בבית ספר יהודי 5 דקות מהבית, נכנסנו למעוננו החדש והמרווח, התחלנו להכיר את הקהילה שבה פול עובד, ריהטנו את הבית, אני עובדת על פינת היצירה החדשה שלי.. בקיצור דברים טובים..
ואתמול, אחרי 4 ימים ללא חשמל הוא חזר! כך שבכלל אנחנו מאושרים..

כשבועיים לאחר הנחיתה כאן, פול היה צריך לנסוע בפעם האחרונה לאנגליה להיפרד מהקהילה הקודמת שלו. הרגשתי שזה יותר מידי מהר להישאר בבית לבד עם הילדים והזמנתי את חמי וחמותי מניו יורק, שחלפה שנה שלמה מאז שראינו אותם. חמותי האהובה כבר לא במיטבה מבחינה רפואית, ואחד הדברים היחידים שעוד יכולים לגרום לה לשמוח הוא לשחק עם צבעים. זו הייתה תחילתה של סדנת כרטיסי שנה טובה משפחתית.


נתתי לכל אחד נייר לצבעי מים, הוצאתי מיסטים, צבעי מים ושאר בקבוקונים שעושים שמח בלב ופשוט נהננו.
כל אחד יצר כמה דפים, זרינו עליהם מלח וחיכינו ליבוש. השפרצו מעל טיפול של צבע שחור ולבן ושוב חיכינו ליבוש.
חמותי האהובה רוברטה - תנו לה צבע - והיא חוגגת...




לאחר היבוש חתכתי כל דף למלבנים ועברנו לשלב ההחתמות. מדהים כמה דיו שחור על צבע - עושה את העבודה...


כך נראים חלק מהכרטיסים שהכנו. הם מחכים לדואר כאן שיואיל בטובו לחזור לעבודה כדי שאוכל לשלוח אותם לארץ. כולנו כתבנו כרטיסי שנה טובה למשפחה ולחברים.. זו הייתה הזדמנות מצויינת גם עבורי וגם עבור הילדים להתחבר לאנשים היקרים לנו שנמצאים במרחק גדול כל כך מאיתנו...התרגשתי במיוחד לקרוא שגלעד כתב לחברים שלו שהוא מתגעגע...
לא מאמינה שהם יגיעו עד החג אבל בכל זאת יש לנו את אירמה כתירוץ די טוב, לא ??







אז בהזדמנות זו אאחל למי שנכנס לכאן שנה טובה, שנה של בשורות טובות, בריאות, הנאה ואהבה,

חיבוקים לרוב, ריקי


יום רביעי, 9 באוגוסט 2017

"זה שיר (ציור) פרידה, אז בואי רק אמרי שלום"...

כשידעתי שאני יוצאת לשנת שבתון, נתתי לפול, בן זוגי אור ירוק למצוא עבודה בארה"ב. למי שלא יודעת, פול הוא רב קונסרבטיבי, יליד ניו יורק. חשבתי שזו תהיה הזדמנות מצויינת עבור כולנו לקחת פסק זמן, לשנות אוירה, להעניק לילדים חווייה בלתי נשכחת ולאפשר לפול להיות בבית, קרוב יותר למשפחה שלו. לפני שלושה שבועות פול חזר מארה"ב עם בשורה משמחת שהוא מצא עבודה כרב בקהילה בפאלם ביץ' שבפלורידה.
אז אנחנו נוסעים. נוסעים לכמה שנים לחוות, להתפתח, ללמוד, לצבור רגעים של ביחד במקום אחר. מאמינה שנחזור בעוד כמה שנים ונמשיך מאותו מקום שבו עצרנו. לבית האהוב שלנו, לאנשים היקרים שאנחנו משאירים כאן, לסטודיו.  

מעל 7 שנים חלפו מאז פתחתי את הסטודיו במתכונתו הנוכחית באירוע חגיגי. מאז צמחתי, התפתחתי, רכשתי תחומי יצירה חדשים, העשרתי את הסטודיו בכמות עצומה של כלים וחומרים, למדתי איך לנהל עסק, העברתי את הידע והאהבה שלי ליצירה למאות ילדות, נערות ונשים. אני מביטה לאחור ומרגישה סיפוק עצום מהדרך שעברתי ומהמקום שהגעתי אליו. וכל זה לא היה קורה ללא האמון של הלקוחות הנפלאות שלי שהגיעו פעם אחר פעם לחוגים שהעברתי, לסדנאות שלימדתי ולסדנאות שאירחתי בסטודיו.
תודה לך : ) 


מאז שנודע לנו על המעבר נכנסתי ל"מוד" של פעילות. כל יום, מהבוקר עד הערב, מלא במשימות שיש לטפל בהן. לסגור דברים כאן ולהתארגן לקראת התחלה חדשה שם. הרגש במצב כזה קצת נכנס ל"מצב טיסה" ולכן הרגשתי שאני מוכרחה לשבת וליצור בכל כל הטירוף הזה. ליצור מעין פרידה (זמנית) מישראל כדי לתת גם לרגש ביטוי. 
את הציור הזה ציירתי כחלק מ life book, הקורס השנתי שאני משתתפת בו, בהנחיית אומנית מגרמניה בשם אנדראה גומל. הוא התאים לי בדיוק לחווייה שמצפה לי. 


מאמינה שהרשומה הבאה תהיה כבר מארה"ב.. 
אחלו לי נחיתה רכה
חיבוקים לרוב, ריקי


יום חמישי, 20 ביולי 2017

תעשי רק מה שאת אוהבת!

אחד הדברים שגורמים לי אושר בחיים הוא שאני עושה מה שאני אוהבת ואפילו מתפרנסת מזה : )
בשבועיים האחרונים הייתי מאוד עסוקה עם קייטנות יצירה שהעברתי בסטודיו. שני מחזורים של חמישה ימים במהלכם פגשתי בנות מוכרות (שאצלי בחוגים הקבועים) וחדשות וחשפתי אותן לתחומי יצירה שונים ומגוונים: סקראפ, מיקס מדיה, חרוזים, תכשיטנות וצביעה. 

בכל יום יצרנו פרוייקט אחד והיום אני רוצה לשתף בפרוייקט קנווס שעליו ציירנו דיוקן עצמי בטכניקה שנקראת paint over collage. הרעיון כאן הוא לקחת תמונה שלך (או אחרת), להדביק אותה על קנווס או על נייר עבה ולעבוד עליה. 
קצת חששתי להביא פרוייקט כל כך מורכב לבנות צעירות יחסית, בנות כיתה ו - ח ובכל זאת החלטתי להעז והתוצרים היו פשוט מרהיבים. אחד הדברים היפים בפרוייקט הזה הוא שאת עובדת על תמונה שלך - וזו דרך נפלאה לכל אחת, ובמיוחד לבנות בגיל הזה שלא תמיד אוהבות את איך שהן נראות, להכיר את עצמן, לחשוב על מי הן, ולא רק באופן חיצוני. יש משהו בלצייר את עצמך שעושה גם עבודה פנימית, במיוחד אם מכוונים לשם. ואני ניסיתי קצת לכוון את הבנות תוך כדי ההדרכה על הטכניקה. ניסיתי לגרום להן לעבוד מתוך אהבה וקבלה של כל מה שיש בהן - הדברים היפים וגם הדברים הפחות יפים או מה שאנחנו נוטות לראות כפגמים.  

משתפת קצת בתמונות: 

















תוך כדי ההדגמה הכנתי גם אני קנווס. כמובן שאחרי שהן הלכו ישבתי עליו לפחות עוד שלוש שעות כדי לדייק אותו..

המשפט שבחרתי, התאים לי בדיוק לשבתון שאליו אני יוצאת לאחר שנים של עבודה מאומצת...

ציירת פעם את עצמך? יש לך אומץ לתהליך כזה??? שוקלת לעשות את הפרוייקט הזה בסדנה לנשים

חיבוקים לרוב, ריקי