רשימת הבלוגים שלי

יום רביעי, 25 באוגוסט 2010

שנה חדשה בפתח

יש משהו קסום בלפתוח את תיבת הדואר (הפיזית) ולקבל כרטיס ברכה שמישהו טרח להכין אותו ולכתוב בכתב ידו. אין ספק שזה מרגיש הרבה יותר אישי מאשר כל השנות טובות ששולחים ב - SMS או במייל... זו השנה השניה שאני מכינה וכותבת כרטיסי ברכה לבני המשפחה שלי ושולחת להם בדואר - וזה כייף גדול!

אז היום גם הילדים שלי הכינו - כל אחד הכין שתיים - אחת למישהו שהוא בחר והשניה לבן משפחה. נדהמתי מכך שגלעד, בן ה - 4 ביקש לכתוב שנה טובה לגלי, הגננת שלו מלפני שנתיים...

הוצאתי מחדר ההפתעות שלי חותמות, פרחים, מדבקות, צבעי עיפרון, דיו, פאנצ'ים וניירות מדוגמים - הילדים קישטו, צבעו ועיטרו את הכרטיס והמעטפה.


לבסוף אמרו לי ולפול מה הם רוצים שנכתוב. מחר נלך יחד לדואר ונשלח אותן


לאור ההנאה הגדולה של הילדים, החלטתי לקיים סדנה במסגרת "מועדון אימהות וילדים" בסטודיו שלי במודיעין:


וגם אני שיחקתי קצת... בלילה, כשהם ישנו


ואם גם אתן רוצות לשחק, הכינותי מראש גם סדנה עבורכן:

שתהיה שנה נפלאה!

חיבוקים לרוב, ריקי

יום שלישי, 24 באוגוסט 2010

שמחה גדולה בלב

הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה!
אתמול שתלנו את העץ הראשון שלנו, בגינה החדשה שלנו, בבית החדש שלנו!כמה מרגש!!! זה בהחלט היה רגע ל"שהחיינו"...
בעץ הזה התאהבתי לפני שנה, כשראיתי אותו בחופשה משפחתית, עוד לפני שידענו שאנחנו קונים בית חדש וכבר אז ידעתי... הנה הוא במלוא הדרו - הוא עדיין תינוק, אבל אני בהחלט לוקחת על עצמי לגדל אותו...



אחרי יומיים שאמא שלי (האלופה, יש לומר!!!) וגם קצת אני עבדנו, עדרנו, ניכשנו, הוצאנו שורשים וקוצים...  שעטנו לכיוון המשתלה הקרובה וקנינו המון הפתעות. כמובן שגם זיו, נעה וגלעד עזרו לשתול.

כאן העץ ליד פסל של במבי שנשאר גלמוד מהבעלים הקודמים, אני מתכננת להתנסות עליו בפסיפס ...





מציצים מאדן החלון של חדר השינה החדש...

ותוך כדי סקירת הגינה (215 מטר) גילינו שיש לנו עץ מנגו, שהיה מוסתר בין כל הלכלוך והעשבים,
לא להאמין כמה  יפה העץ הזה. בתמונה המנגו מונח על קערת פירות מקרמיקה שהכנתי במחנה בארה"ב



וזיו מתענג על אחד



ולא יכול להיות שנעה לא תצטרף לחגיגה...



ימים מעייפים אך מלאי טוב עוברים עלינו!

ואם מותר, אז תודה גדולה לאמא הנהדרת שלי, שסידרה, סחבה, הרימה, קיפלה, עדרה, שתלה ועשתה הכל מהלב!
and to ROBERTA&LESLIE my wonderfull inlaws  for making sure that it happand!
לאישי היקר וילדינו האהובים - שיהיה לנו המון רגעים של אושר במקום הקסום שלנו!

סליחה, אבל הייתי חייבת...

לפני סיום, כמה מזוזות חדשות שלי, שאורן עשה להן בוק (תודה אורן, אין כמו העין שלך!)
את בתי המזוזה ניתן לרכוש בסטודיו שלי במודיעין, או ביריד שבו אני משתתפת ב- 2.9, או בחנות האטסי שלי 
http://www.etsy.com/shop/rikiarb  (הראשונה כבר שם, האחרות - ממש בימים הקרובים)












מחר רשומה נוספת עם פרטים על סדנאות לקראת ראש השנה...

חיבוקים לרוב, ואל תשכחו להגיב למטה!



ריקי

יום רביעי, 18 באוגוסט 2010

רשמים מהמחנה - חוויית קוביות עץ

בשעה טובה ומוצלחת המחנה הסתיים והערב אנו עולים על מטוס חזרה לארץ לאחר חודשיים בארה"ב. אין ספק שהפוסטים הבאים יהיו כולם קשורים לחוויות ולתמונות משם...

אחת הסדנאות היותר מהנות שהעברתי היתה קוביית עץ סקראפית. כבר הרבה זמן אני חולמת לבצע את הפרוייקט הזה אבל עוד לא מצאתי את הקוביה המתאימה, והייתי צריכה לפנות לנגר שיכין לי במיוחד... בקיצור הרבה פרוצדורה... לשמחתי הרבה במחנה היתה נגרייה ואפשר היה להזמין כל מה שרק רוצים... אז הזמנתי 10 קוביות עץ בגודל 8 על 8 אינץ' והתחלתי להזמין ניירות, כפתורים, בראדים, סרטים, חותמות ועוד מיני הפתעות. כשסיפרתי על החוויה לראש אומנות, היא הייתה הראשונה שנרשמה...

הקוביות בתום העבודה:


משמאל לימין - גל הצלמת, שהכינה קוביה מקסימה, ריקי גורמן - ראש אומנות  שהתלהבה כמו ילדה בחנות ממתקים, אליסון ואני

את ה"חווייה" הזאת (חווייה - 5 מפגשים בני שעתיים לקבוצה שבוחרת מראש את הפרוייקט) הצעתי לקבוצה הבוגרת של המחנה - נערות בנות 16, אבל רציתי שיהיה יותר מיוחד, אז הצעתי לגל, מצוות צילום במחנה לשתף איתי פעולה והיא נענתה לאתגר ועשתה עבודה נפלאה.

ביום הראשון לקחנו את כל הבנות והלכנו להצטלם במחנה - גל הסבירה וצילמה והבנות החליפו תלבושות, עשו פוזות, צילמו ונהנו מכל רגע...

  
 על שפת האגם
         שרי המקסימה

באותו לילה גל הדפיסה לכל אחת את התמונות שלה ולמחרת התחלנו לעבוד - כל אחת צבעה את הקובייה שלה ולאחר סקירה קצרה שלי על החומרים והכלים, יצרנו את הפאה הראשונה. מאחר שזו הייתה פעם ראשונה של הבנות להתסנות עם חומרים, כלים וטכניקות כאלה, ובשל קוצר הזמן, אני יצרתי פאה מראש והבנות עבדו לפי ה - LAYOUT שלי בשינויים קלים. נרשמה התלהבות רבה!




את הקובייה שלי החלטתי לתת מתנה לחמי וחמותי הנפלאים. וכך באחד מימי החופש שלנו הוצאנו מהארון שלה את כל האלבומים הישנים, מהילדות שלהם, החתונה, כהורים צעירים והיום - כסבא וסבתא. כמובן שלחמותי היה קשה לדמיין מה אני מכינה, אבל היא שיתפה פעולה והיה כייף גדול לצלול לתוך התמונות והסיפורים שלה... מדהים כמה אנשים מבוגרים זוכרים כל פרט ופרט - אני בקושי זוכרת מה אכלתי אתמול לארוחת בוקר והיא זכרה את השמות של כל המחזרים הצעירים שלה מלפני 50 שנה...

(לא מצליחה להפוך את כיוון התמונות, סליחתכן...)

תמונה של חמי וחמותי עם פול ויואל כשהיו קטנטנים ולפני כמה שנים. בפאה הזאת השתמשתי בדוילי כסטנסל ובסטנסלים של אותיות ועיטורים.
למעלה הוספתי צילום מתוך מילון של הגדרת המילה משפחה.

זאת פאה שאני אוהבת במיוחד - תמונות של חמותי מגיל 16 ו -  30. האותיות למעלה - סטנסל, בצד - חותמת. התמונות מודבקות מאחורי "חלון". 

בפאה הזאת השתמשתי בהזמנה המקורית לחתונה של חמי וחמותי ובתמונות מהיום המאושר.

כאן תמונות של הילדים - גם הנכדים וגם פול ויואל תחת הכותרת: CAN U GUESS WHO I A? השתמשתי בשני פאנצ'ים של עיגול בגודל שונה, והוספתי צבע עם בראדים, כפתורים ופרפרים. הכיתוב בעזרת חותמת.


חמותי הייתה מאושרת לקבל את הקובייה ואני הייתי מאושרת לשמח אותה!
                                                          
הנה עבודות של הבנות



בפוסט הבא תמונות של SHOPPING!!!

אל תשכחו להגיב למטה,
                                                                 חיבוקים לרוב, ריקי