רשימת הבלוגים שלי

יום שבת, 28 בספטמבר 2013

הגבר הראשון שהגיע ליצור אצלי בסטודיו...

תקופת החגים, שאת חלקה עברתי עם שלושה ילדים בבית ובנזוג בלונדון הייתה עמוסה ולחוצה קצת אבל לפחות המשפחה המורחבת הגיעה לתמוך...


מרגע שפול חזר, נשמתי לרווחה והתחלתי להנות באמת... ביקרנו עם הילדים בשוק מחנה יהודה - ביקור שהחזיר אותי אחורה לפחות עשרים שנה, לאותם ימים שגרתי בירושלים ו"ירדתי לעיר" עם החברות... מדהים כמה העיר הזו השתנתה!

 





ואם אמרנו ירושלים, אז כמובן שקפצנו לביקור גם בנמל תל אביב ונדהמנו שוב לגלות כמה שונות שתי הערים הללו זו מזו, באופי, בטמפרמנט וכמובן במראה החיצוני.




ביליתי זמן איכות עם הילדים



אירחתי בסטודיו את המעצבת תמר נהיר ינאי, המוכשרת כל כך לערב רקמה נשי וקסום:




ובנוסף הגיעו לסטודיו שני אנשים שיצרו תקדים. תקדים במה אתם שואלים??
התקדים הראשון בסדנת יומולדת לסבתא, שהגיעה לחגוג עם ילדיה ונכדיה של הסבתא וביניהם גבר! זו הייתה הפעם הראשונה שגבר הגיע ליצור אצלי בסדנה (בהפתעה גמורה, וטוב שכך!). אני מוכרחה לומר שכמי שהכריזה שקהל היעד של הסטודיו הוא ילדות, נערות ונשים, התפעלתי מאוד מהיכולות, הסבלנות ואף התוצר שהפגין אותו גבר... ולראיה - התמונות: 





התקדים השני היה שוב בעקבות יום הולדת משפחתית שבה השתתפו 3 אחיות ואמא. האמא - בת 83 ישבה במשך ארבע שעות ויצרה חרוזים מחימר פולימרי. מה אומר? היא לא רצתה לקום וכשבנותיה התארגנו ליציאה, היא עוד ישבה והכינה עוד חרוז מהשאריות כי "אותנו לימדו שאסור לזרוק", כדבריה...
כמה כייף לראות את השמחה, ההנאה והפרגון של מי שמגיע ליצור איתי בסטודיו...









ולסיום, קנווס חדש, שוב בהשראת האומנית המוכשרת JULIE NUTTING בשיטת הפייפר פיסינג. 
הקנווס הזה הוא אחד הפרוייקטים שאני מלמדת בקורס חצי שנתי או שנתי לנשים שמתחיל ממש בקרוב (6.10.13).
פעם בשבוע אנו נפגשות קבוצה של נשים ויוצרות יחד בנייר - סקראפ ומיקס מדיה ובחימר פולימרי.. למי שקוראת שורות אלה ורוצה להצטרף אלינו - נשמח... אני מצרפת את הקנווס הזה לאתגר של יוצאות מהקוים.

אגב, זהו הקנווס הראשון בסדרה שניתן לרכוש הדפסים שלו! התרגשות גדולה...

עד כאן להפעם, 
חיבוקים לרוב ואחרי חגים שמחים... ריקי

יום ראשון, 15 בספטמבר 2013

הדרכה מצולמת למעמד לכלי כתיבה לכבוד החזרה לבית הספר

אחד הדברים שהחלטתי לשדרג השנה בסטודיו הוא הנגישות לחומרים ולכלים. לעיתים בסדנאות יש כל כך הרבה חומרים וכלים על השולחן, ועדיין אני צריכה לפתוח ארונות ולהוציא הפתעות נוספות תוך כדי... אז במסגרת הניסיון להכניס קצת יותר סדר ונגישות הכנתי בארה"ב עם המורה לנגרות את הכוננית הזו:


צבעתי אותה ורכשתי צנצנות כדי להניח בתוכן פרחים וכפתורים:

לאחר מכן הוצאתי מהבויידם את התאים הללו, מיינתי לתוכם חרוזים ושאר חומרים שאני משתמשת בהם ליצירה ותליתי אותם בסטודיו (בעצמי... רכשתי פלס והשתדלתי שיצא ישר - די מרוצה...).

ולהשלמת הפרוייקט הכנתי מעמד לכלים שונים, וכאן אנו מגיעים להדרכה:

אז מה צריך?

*קופסאות של מטרנה / סימילאק / שיבולת שועל...
עדיף לא להשתמש בקופסאות שימורים רגילות, משום שיש בהן חלק חד פנימי שניתן להיחתך ממנו.
*ניירות יפים (אני השתמשתי בשאריות מפוסטרים שרכשתי לפני כמה חודשים, ושמוסגרו ונתלו בסלון, ובנייר מדוגם של טים הולץ). עדיף שהנייר לא יהיה דק מידי.
*סרטים לקישוט
*מדבקות (אופציונלי). השתמשתי במדבקות של מרטה סטיוארט.
*ספריי צבע (השתמשתי בקפזולה)
*שבלונות
*צבע אקרילי
*מברשת טופ
*דבק (Tacky glue)
*דבק חם
*סרט מדידה
*משטח מעץ בצורת עיגול (השתמשתי במשטח ליצירת שעון).

הוראות הכנה:
1. את הקופסה הגדולה יש לצבוע בעזרת ספריי צבע (על עיתון, באויר הפתוח) וניתן להוסיף שבלונה בעזרת מברשת טופ.
2. את שאר הקופסאות - יש למדוד את הגובה וההיקף של כל קופסה (את ההיקף ניתן למדוד בעזרת סרט מדידה) ולחתוך את הניירות הנבחרים למלבנים בגודל המתאים.
3. כדי להדביק - יש להשתמש בכמות נדיבה של דבק (כזה שלא משאיר בועות או סימנים) ומעל להניח את הנייר.
4. ניתן ואף מומלץ לעטר בעזרת סרטים ולהדביק מדבקות שעליהן כתוב תוכן הקופסה.
5. ניתן לצבוע את המשטח העגול.

6. לאחר שכל הקופסאות מוכנות:

נדביק בעזרת דבק חם את הקופסאות למשטח העגול וכן זו לזו - יש להניח את הגדולה במרכז העיגול, ומסביבה להדביק את שאר הקופסאות. חשוב למקם את הקופסאות לפני ההדבקה ורק אז להדביק. כמו כן, ההיקף של הקופסאות גדול יותר מההיקף של המשטח העגול שעליו הדבקתי אותן. לכן, חשוב לשים דבק חם בחלק התחתון של הקופסה, רק באיזור שנוגע במשטח העגול.
כך המעמד שלי נראה בסיום העבודה:



 וכאן בסטודיו, עם ילדה מתוקה (שגם היא יצירה שלי...)

מה דעתכן??? ניתן כמובן ליצור מעמד ממספר קטן יותר של קופסאות (אפשר בגדלים שונים).

עוד פרוייקט שהכנתי לכבוד השנה החדשה היו מחברות מעוצבות, תוך שימוש בניירות העטיפה הנהדרים של תמר נהיר ינאי, שמתארחת אצלי בסטודיו לערב רקמה.


וממש לסיום - סרטון שערכתי מתערוכת סיום חוג בנות בשנה שעברה. מקסימות, נכון?? (ההרשמה בעיצומה, נותרו מספר מקומות בחוג לבנות כיתות א-ג, ד-ו).

תהנו מההכנה, וכמובן שאשמח לראות מה תכינו בעקבות ההדרכה.
 שנת לימודים מוצלחת לכל התלמידים (והאימהות שלהם...) והמשך חגים שמחים!

חיבוקים לרוב, ריקי

יום ראשון, 8 בספטמבר 2013

איך כותבים על ארבעה חודשים ברשומה אחת???

אז לפני שאתחיל את הרשומה אני הולכת לצד כדי להתבייש על ההפסקה הארוכה כאן וחוזרת... חכו לי.

חזרתי!

החודשיים האחרונים של השנה בסטודיו, כמו במשך השנה כולה היו מלאים בילדות, נשים ויצירה! אני בהחלט מתרגשת, גאה ושמחה על הצמיחה של השנה האחרונה! כדי לאגד את כל התמונות - הכנתי את הסרטון הזה, שברקע שלו מתנגן השיר "תעשי רק מה שאת אוהבת", של גלי עטרי, שכל כך מדבר אלי ואל מה שאני עושה בסטודיו... ניתן לראות כאן תמונות מחוגי הנשים, הילדות, סדנאות ימי ההולדת, סדנאות אימהות וילדים וסדנאות חד פעמיות לנשים:


ואז להכנות לקראת סוף שנת הפעילות, סוף שנה בבית הספר והתארגנות לקראת עזיבת הקן לחודשיים עם שלושה ילדים ובעל... נהיה מטורף - אבל עברנו גם את זה..

השנה עבדנו במחנה קיץ בשם "יבנה" - מחנה של ילדים ונוער יהודיים שעוזבים את הכל ומגיעים לחווייה שאין לתאר אותה במילים... ספורט, אגם, טבע, שירים, תפילות ורוח במובן שרק מי שהיה במחנה קיץ יהודי יכול להבין.. פשוט מדהים ומרגש.

זיו (בכורי) היה לראשונה בצריף עם עוד כעשרה בנים בני גילו (נסו לדמיין איך נראה צריף של 10 בנים בני תשע, מזל שהיה אסור לי להיכנס לשם!) וכשראיתי אותו בחדר אוכל עם אותה החולצה מאתמול יכולתי רק לנשוך שפתיים ולהגניב לו חיבוק או נשיקה בלי שהחברים שלו מסביב יראו ... בסיום המחנה, כשהאוצר חזר שוב לחיק המשפחה ושמענו ברכב שירים - נדהמנו לגלות שהוא מכיר את המילים ללא מעט מהשירים שהתנגנו - אז אומנם חולצה מלוכלכת, אבל לא מעט חוויות הוא ספג הקיץ הזה..
כאן הוא מנגר עם חברים:

זו השנה הראשונה שבה הגענו ליבנה, והבאתי איתי למחנה את השגעון הפולימרי... הנה מקבץ עבודות של החניכים והמבוגרים שנוצרו בהדרכתי...
























אחד הדברים שנהניתי מהם במיוחד היה לראות את נעה, ביתי בת ה - 7 לומדת לרקוד ריקודי עם ושורות. בזכות מרסלו - מרקיד יהודי דרום אמריקאי שמצליח לשלהב את החניכים כל מוצ"ש, נעה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהרוקדים:


רגע לפני שחזרנו הבייתה, פינקנו את עצמנו בסופ"ש משפחתי ב WHITE MOUNTAINS - NEW HAMSHIR בין הרים וגבעות מדהימים. בחורף, כשיורדים כאן השלגים כל הפסגות לובשות לבן... אני יכולה רק לדמיין איזה מראה מרהיב... אחד המסלולים שעשינו היה במקום שנקרא - the lost river - מלא במפלים, מים, מערות בקיצור - כייף:















אומנם זו רק טעימה קטנה מחווייה בת חודשיים... ובכל זאת התמונות האלה הן רגעים של אושר שבהחלט ממתיקים את תחילתה של השנה...
כשחזרנו הבייתה, הייתה לנו הפתעה נעימה - עץ המנגו על פירותיו המדהימים ביופיים ובטעמם הבשיל ממש לכבוד חזרתנו...
מאחלת לך שנה טובה, שנת שמחה, בריאות, יצירה והנאה!

חיבוקים לרוב, ריקי