לפני איטליה - ביום רביעי הבא אני מארחת לסדנה בסטודיו את אילה דגן - צורפת בשוקולד - נותרו כמה מקומות!
___________________________________________________________________
לאחר שהתמקמנו במלון החלטנו להתחיל את היום הראשון עם קצת תרבות ויצאנו בחיפושים רגליים אחר מוזיאון אינטרנציונל, כשבידינו מפה והמון רצון טוב... לאחר שהקפנו את עצמנו פעמיים הגענו דווקא ל - PALAZZO BARBERINI - גלריה בת שלוש קומות, והחלטנו לא להיות קטנוניות ולהיכנס (בכל זאת 5 מעלות בחוץ...).
הגלריה כוללת אוסף של מעל 1400 יצירות בנות המאות ה - 13-18. הטירה היפהפיה עצמה הייתה מקום מושבו של האפיפיור בין השנים 1623-1644. ראינו בעיקר את ישו - ישו עם אמא שלו, ישו בלי אמא שלו, ישו צלוב, ישו התינוק, ישו בסעודה האחרונה... אחרי חצי שעה הבנו את הרעיון והמשכנו לציורים מתקופות מאוחרות יותר. התקרות המצויירות בגלרייה מרהיבות ביופיין. קשה לתפוס שיד אדם יצרה אותן! זו פעם ראשונה שאני רואה בעיניים את מה שקראתי עליו בספרים וראיתי באינטנרנט. קרן ואני התלהבנו בין היתר מהקרקל, מהעושר הצבעוני, מציורים שנראו ממה כמו צילום! (בגלרייה אסור לצלם, כך שהתמונות הללו לקוחות מאתר האינטרנט):
אחרי שעה וחצי של צפיה ביצירות העייפות גברה והחלטנו שמיצינו את נושא האומנות ליום הראשון ושמנו פעמינו לארוחת צהריים... אחד הדברים שהופך כל טיול לחווייה הוא... האוכל! קצת קשה עם הקטגוריה הזאת לשומרת כשרות כמוני אבל לשמחתי קרן זרמה איתי והטרחנו את עצמנו לגטו - האיזור ברומא שבו נמצא בית כנסת גדול וכמה מסעדות כשרות.
הגענו למסעדה חלבית וכשרה בשם NONA BETTA . את הקור ששרר בחוץ וגם במסעדה עצמה (0-5 מעלות) הפגנו בעזרת מרק חם וטעים וקינחנו עם ספגטי נפוליטנה שלהפתעתנו הרבה היה מורכב מ...איטריות! אומנם היה טעים אבל בהחלט מפתיע. כמעט שהמלצנו לבעל המסעדה להגיע לטעום ספגטי נפוליטנה אמיתי ב...ישראל! אבל החלטנו לא להשאיר רושם רע בתור ישראליות... המנות, שלא כמו בארץ, היו די קטנות ומתאימות רק לאדם אחד... כנראה שרק בארצנו הקטנטונת כל מנה מספיקה למשפחה בת 5 נפשות...
העיצוב של המסעדה היה נעים, עם טפטים מצויירים באווירה איטלקית ותאורה בסטייל:
כשיצאנו מהמסעדה, החלטנו לקנות כמה מאפים מתוקים וצעדנו לכיוון מאפייה שהייתה בהמשך הרחוב. מדובר בחנות קטנה,ללא שלט, חפה מכל השקעה עיצובית. בחלון הראווה הוצגו בגאווה 5 עוגות גבינה שרופות כליל. בתוך החנות היה תור מטורף. גם בפנים חלק מהעוגות היו שרופות לגמרי. קרן ואני לא הבנו מה הסוד, אבל חשבנו שאם יש תור כזה - כנראה שיש סיבה. קנינו כמה עוגיות שהוכיחו את עצמן כטובות ותו לא ויצאנו. מול המאפייה עמד בית קפה קטן - מקום מושקע, מעוצב, עם שולחנות וכיסאות וגופי חימום. המקום היה ריק מלקוחות... לך תבין ת'איטלקים...
אחד הדברים שהפתיעו אותנו היה שהאיטלקים לא ממש מדברים אנגלית. גם כשפונים אליהם באנגלית הם עונים באריכות רבה באיטלקית. ממסך הטלוויזיה במלון ניסינו לחטוף כמה דקות צפייה וגילינו לתדהמתנו שהסדרות האמריקאיות המוכרות דוברות גם הן איטלקית מדובבת! אבל בין הספרדית של קרן והמון תנועות ידיים הכל היה ברור, במיוחד כשעושים שופינג...
בחנות התיקים המקסימה הזו שהייתה לצד המלון שלנו התלהבנו מהתיקים האלה:
אחרי קצת שופינג הכוחות אזלו אז חזרנו למלון, נהנינו ממקלחת חמה ומפנקת ומכוס תה וצללנו לשינה עמוקה בת 10 שעות!
המשך יבוא...
לפני סיום - באתר סקראפ התפרסמה כתבה שלי על אחת האומניות האהובות עלי - כריסטי תומלינסון. זו אחת העבודות שלה. לצד הכתבה תמצאו עוד כמה מקסימות...
לפני אחרון... אני מקדימה את המאוחר עם אחד התוצרים מהסדנאות באיטליה שהכנתי לפי סקיצה 106 של "שלוש בשלישי". מדובר במיני אלבום מעטפות הורס שלימדה אומנות בשם מנו:
ואחרון חביב(!) קראתי בבלוג של רותי צחורי המדהימה שהיא עושה בלוג קנדי בשילוב תרומת יצירות לבית אבות. מאמינה שאכין קנווס לכבוד המאורע... כדאי גם לכן ולא רק בגלל הפרסים השווים שהיא מגרילה אלא סתם כדי לשמח כמה קשישים...
שבוע נפלא שיהיה!
לאחר שהתמקמנו במלון החלטנו להתחיל את היום הראשון עם קצת תרבות ויצאנו בחיפושים רגליים אחר מוזיאון אינטרנציונל, כשבידינו מפה והמון רצון טוב... לאחר שהקפנו את עצמנו פעמיים הגענו דווקא ל - PALAZZO BARBERINI - גלריה בת שלוש קומות, והחלטנו לא להיות קטנוניות ולהיכנס (בכל זאת 5 מעלות בחוץ...).
הגלריה כוללת אוסף של מעל 1400 יצירות בנות המאות ה - 13-18. הטירה היפהפיה עצמה הייתה מקום מושבו של האפיפיור בין השנים 1623-1644. ראינו בעיקר את ישו - ישו עם אמא שלו, ישו בלי אמא שלו, ישו צלוב, ישו התינוק, ישו בסעודה האחרונה... אחרי חצי שעה הבנו את הרעיון והמשכנו לציורים מתקופות מאוחרות יותר. התקרות המצויירות בגלרייה מרהיבות ביופיין. קשה לתפוס שיד אדם יצרה אותן! זו פעם ראשונה שאני רואה בעיניים את מה שקראתי עליו בספרים וראיתי באינטנרנט. קרן ואני התלהבנו בין היתר מהקרקל, מהעושר הצבעוני, מציורים שנראו ממה כמו צילום! (בגלרייה אסור לצלם, כך שהתמונות הללו לקוחות מאתר האינטרנט):
 |  |  |
אחרי שעה וחצי של צפיה ביצירות העייפות גברה והחלטנו שמיצינו את נושא האומנות ליום הראשון ושמנו פעמינו לארוחת צהריים... אחד הדברים שהופך כל טיול לחווייה הוא... האוכל! קצת קשה עם הקטגוריה הזאת לשומרת כשרות כמוני אבל לשמחתי קרן זרמה איתי והטרחנו את עצמנו לגטו - האיזור ברומא שבו נמצא בית כנסת גדול וכמה מסעדות כשרות.
הגענו למסעדה חלבית וכשרה בשם NONA BETTA . את הקור ששרר בחוץ וגם במסעדה עצמה (0-5 מעלות) הפגנו בעזרת מרק חם וטעים וקינחנו עם ספגטי נפוליטנה שלהפתעתנו הרבה היה מורכב מ...איטריות! אומנם היה טעים אבל בהחלט מפתיע. כמעט שהמלצנו לבעל המסעדה להגיע לטעום ספגטי נפוליטנה אמיתי ב...ישראל! אבל החלטנו לא להשאיר רושם רע בתור ישראליות... המנות, שלא כמו בארץ, היו די קטנות ומתאימות רק לאדם אחד... כנראה שרק בארצנו הקטנטונת כל מנה מספיקה למשפחה בת 5 נפשות...
העיצוב של המסעדה היה נעים, עם טפטים מצויירים באווירה איטלקית ותאורה בסטייל:
כשיצאנו מהמסעדה, החלטנו לקנות כמה מאפים מתוקים וצעדנו לכיוון מאפייה שהייתה בהמשך הרחוב. מדובר בחנות קטנה,ללא שלט, חפה מכל השקעה עיצובית. בחלון הראווה הוצגו בגאווה 5 עוגות גבינה שרופות כליל. בתוך החנות היה תור מטורף. גם בפנים חלק מהעוגות היו שרופות לגמרי. קרן ואני לא הבנו מה הסוד, אבל חשבנו שאם יש תור כזה - כנראה שיש סיבה. קנינו כמה עוגיות שהוכיחו את עצמן כטובות ותו לא ויצאנו. מול המאפייה עמד בית קפה קטן - מקום מושקע, מעוצב, עם שולחנות וכיסאות וגופי חימום. המקום היה ריק מלקוחות... לך תבין ת'איטלקים...
אחד הדברים שהפתיעו אותנו היה שהאיטלקים לא ממש מדברים אנגלית. גם כשפונים אליהם באנגלית הם עונים באריכות רבה באיטלקית. ממסך הטלוויזיה במלון ניסינו לחטוף כמה דקות צפייה וגילינו לתדהמתנו שהסדרות האמריקאיות המוכרות דוברות גם הן איטלקית מדובבת! אבל בין הספרדית של קרן והמון תנועות ידיים הכל היה ברור, במיוחד כשעושים שופינג...
בחנות התיקים המקסימה הזו שהייתה לצד המלון שלנו התלהבנו מהתיקים האלה:
המשך יבוא...
לפני סיום - באתר סקראפ התפרסמה כתבה שלי על אחת האומניות האהובות עלי - כריסטי תומלינסון. זו אחת העבודות שלה. לצד הכתבה תמצאו עוד כמה מקסימות...
לפני אחרון... אני מקדימה את המאוחר עם אחד התוצרים מהסדנאות באיטליה שהכנתי לפי סקיצה 106 של "שלוש בשלישי". מדובר במיני אלבום מעטפות הורס שלימדה אומנות בשם מנו:
ואחרון חביב(!) קראתי בבלוג של רותי צחורי המדהימה שהיא עושה בלוג קנדי בשילוב תרומת יצירות לבית אבות. מאמינה שאכין קנווס לכבוד המאורע... כדאי גם לכן ולא רק בגלל הפרסים השווים שהיא מגרילה אלא סתם כדי לשמח כמה קשישים...
שבוע נפלא שיהיה!
