עם סיום הסדנה הראשונה, הייתה לנו הפסקה קצרה והתחלנו את הסדנה השניה.
נראה לי שהפרוייקט הזה מאפיין את העבודות של אנה יותר מכל פרוייקט
אחר.
אני זוכרת שבפעם הראשונה שראיתי את הקנווסים האלה נדהמתי מהעושר שלהם,
מכמות השכבות והאלמנטים שמרכיבים אותם.. היא לוקחת תמונה והופכת אותה ליצירת
אומנות של ממש!
התלבטתי מאוד באיזו תמונה להשתמש, חיפשתי תמונת פרופיל טובה, אך משלא
מצאתי ולא הזדמן לי להצטלם, בחרתי תמונה מאוד אהובה עלי (צילום: יורדן, איפור: אתי
קארו אבקסיס).
מאחר שלא מדובר בתמונת פרופיל, בניתי את הקומפוזציה בצורה שונה קצת,
משהו כמו זר חגיגי ומיוחד על הראש.. מודה ומתוודה שהיה לי קשה להפוך את התמונה שלי
למשהו אחר לגמרי, אבל התוצאה הסופית ממש לא אכזבה...
מיד בתחילת כל סדנה חיכתה לכל משתתפת על השולחן שקית גדולה מלאה
בהפתעות!
כמות השכבות, החומרים, המשחות, הצבעים והאבקות בהם השתמשנו בסדנה היו
אדירים... הרבה חלקי מתכת היו שם, חלקי מתכת שאפשר לקנות בלא מעט דולרים, או פשוט
להתחבר עם כמה אנשים חשובים, כמו השען השכונתי, בעל המוסך המקומי וטכנאי המחשבים,
לפי המלצתה של אנה. חלקי שעון, חלקים פנימיים של המחשב והמקלדת, חלקים קטנים
שהוצאו מרכבים – כל אלה יכולים להפוך תחת ידיה של אנה ל MASTERPEAC אמיתי!!
אין לי ספק שזה פרוייקט שאחזור עליו שוב בעתיד הקרוב..
אם בסדנה הראשונה, רוב העבודות היו ממש דומות, בסדנה הזו אפשר היה לראות מגוון התוצרים שהיו שונים ומיוחדים בזכות התמונות השונות שכל אחת בחרה. היו שבחרו תמונות של תינוקות, היו שבחרו תמונה ממגזין, היו כאלה שהביאו תמונת וינטאג' משפחתית של סבא או סבתא.. כל אחת לקחה את זה למקום שלה. התוצרים היו ממש מרהיבים!
 |
| הדוגמה של FINNABAIR |
אחרי שמונה שעות של יצירה כמעט רצופה, הגיע הזמן לנוח. הייתי בטוחה
שאלך לישון מוקדם, אבל האדרנלין זרם, ונשארנו לפטפט עד אחת בלילה – אנה, משתתפת
נוספת שנשארה לישון ואנוכי.. (מי שמכיר אותי, יודע שרק לעיתים נדירות אני רואה את
השעה הזו בשעון...). אנה כבר הייתה עייפה מה – TOUR והייתה מוכנה לחזור הבייתה. עוד יום אחד אחרון
והיא עם הפנים חזרה לאירלנד.
למחרת המתינו לי עוד שתי סדנאות, כך שבשלב מסוים הייתי חייבת ללכת
לישון!
עד כאן להפעם, המשך יבוא בקרוב.
ואשמח לקרוא את תגובותיכן, ריקי
