המוווווון זמן לא כתבתי, פשוט כי לא היו לי תנאים לכתוב - כשהמצלמה הייתה איתי, הבטריות נגמרו, כשקניתי בטריות, הייתי באיזור ללא אינטרנט, כשהיה אינטרנט לא היה כבל וכך הלאה.. בכל מקרה, בהחלט הגיע זמן לכתוב ולספר על החוויות המדהימות שאנו חווים...אז אתחיל מלפני כשלושה שבועות - נעה וגלעד חגגו ארבע בגן ואני מוכרחה לפחות תמונה אחת... מי היה מאמין שעברו אבע שנים... מזל טוב ילדים יקרים שלי!
והנה העוגות שהכנתי להם בשתיים בבוקר לאחר סדנה שהעברתי... התנסות ראשונה בבצק סוכר, ותודה לאריאלה(וגם סליחה) ...
והנה שני תוצרים מהסדנה שהעברתי - תמונת בית נאיבי שאני מאוד אוהבת להכין - בין היתר בהשראת "יותר מקצת יעל":
מיד לאחר מכן, ארזנו את כל חפצנו והעברנו אותם לבית החדש שיהיה ממש בעוד חודשיים שלנו ויומיים לאחר מכן - עלינו על טיסה. היעד - ארה"ב - ניו יורק - מחנה רמה.
נסענו כל המשפחה - פול, אני ושלושת ילדינו ולאחר טיסה ארוכה אך יחסית רגועה הגענו לשדה התעופה, ומשם לשעתיים נסיעה נוספות עד למחנה רמה.
הדרך למחנה מדהימה ממש. מליוני עצים, המון גוונים של ירוק, אגמים, מפלים ונחלים - ממש מרומם את הנפש!
ואז נכנסנו לתוך גן עדן קטן - ילדים ובני נוער יהודים על שפת אגם נפלא, ומסביב הכל ירוק ומקסים...
הנה אחת מפינות הקסם של המחנה - מסביב פרחי לילי בשלל צבעים...
ואז זה קרה - נכנסנו לצריף שלנו והזדעזעתי מהלכלוך, מההזנחה... כנראה שזה הרגיש עוד יותר גרוע בהשוואה ליופי והקסם שיש מסביב... מבחוץ זה נראה סביר אבל בפנים - אחסוך מכם את התמונות והתאורים....
ואז, כשחשבתי שלא יכול להיות גרוע יותר, הגענו לחדר אוכל (או כמו שאמריקאים מכנים אותו HADAR) ואז ממש רציתי לברוח! מידי פעם אני מוצאת אצלי בסלט נמלה מטיילת - לפחות היא עוד לא מתה, כך שאני מתנחמת בעובדה שהסלט די טרי...
הנה דוגמה לפנקייק לארוחת בוקר שנעה הוסיפה לו פרצוף
או ג'לי, שממש לא עושה חשק אפילו לטעום ממנו...
אז כשכמעט ברחתי מהמקום, מצאתי את חדר האומנות ואז נרגעתי!
חדר גדול ובו כמה שולחנות גדולים, וליד כל אחד מהם לומדים תחום אומנות אחר. יש את מירי סלע המדהימה, ישראלית שנוסעת כבר שנים רבות ללמד עיסת נייר במחנה - אישה מקסימה ואומנית בחסד! היצירות שלה כל כך צבעוניות ושובות את העין והלב (בתמונה מירי, מעיין וילדים מכינים בובה מעיסת נייר)
אומניות קרמיקה - ריקי גורמן ורנה:
ויש את מישל, אומנית אמריקאית, צנועה ומוכשרת שיוצרת בחומרים מגוונים (בתמונה עם זהבה - מוכשרת בפני עצמה)
אני אמונה על תחום החימר הפולימרי - איך לא.. ובחודש השני, אלמד גם קצת את תחום הסקראפ. חלק מהצוות של אומנות הם צעירים ישראלים אחרי צבא. הנה קובי ואדווה בדרך לאומנות..
כדי לא להתיש יותר מידי, אפרסם ממש בקרוב רשומה נוספת עם תוצרי הסדנאות ותמונות נוספות...
ובינתיים, אל תהססו להגיב,
חיבוקים לרוב, ריקי
והנה העוגות שהכנתי להם בשתיים בבוקר לאחר סדנה שהעברתי... התנסות ראשונה בבצק סוכר, ותודה לאריאלה(וגם סליחה) ...
והנה שני תוצרים מהסדנה שהעברתי - תמונת בית נאיבי שאני מאוד אוהבת להכין - בין היתר בהשראת "יותר מקצת יעל":
מיד לאחר מכן, ארזנו את כל חפצנו והעברנו אותם לבית החדש שיהיה ממש בעוד חודשיים שלנו ויומיים לאחר מכן - עלינו על טיסה. היעד - ארה"ב - ניו יורק - מחנה רמה.
נסענו כל המשפחה - פול, אני ושלושת ילדינו ולאחר טיסה ארוכה אך יחסית רגועה הגענו לשדה התעופה, ומשם לשעתיים נסיעה נוספות עד למחנה רמה.
הדרך למחנה מדהימה ממש. מליוני עצים, המון גוונים של ירוק, אגמים, מפלים ונחלים - ממש מרומם את הנפש!
ואז נכנסנו לתוך גן עדן קטן - ילדים ובני נוער יהודים על שפת אגם נפלא, ומסביב הכל ירוק ומקסים...
הנה אחת מפינות הקסם של המחנה - מסביב פרחי לילי בשלל צבעים...
הנה דוגמה לפנקייק לארוחת בוקר שנעה הוסיפה לו פרצוף
או ג'לי, שממש לא עושה חשק אפילו לטעום ממנו...
אז כשכמעט ברחתי מהמקום, מצאתי את חדר האומנות ואז נרגעתי!
חדר גדול ובו כמה שולחנות גדולים, וליד כל אחד מהם לומדים תחום אומנות אחר. יש את מירי סלע המדהימה, ישראלית שנוסעת כבר שנים רבות ללמד עיסת נייר במחנה - אישה מקסימה ואומנית בחסד! היצירות שלה כל כך צבעוניות ושובות את העין והלב (בתמונה מירי, מעיין וילדים מכינים בובה מעיסת נייר)
אומניות קרמיקה - ריקי גורמן ורנה:
ויש את מישל, אומנית אמריקאית, צנועה ומוכשרת שיוצרת בחומרים מגוונים (בתמונה עם זהבה - מוכשרת בפני עצמה)
אני אמונה על תחום החימר הפולימרי - איך לא.. ובחודש השני, אלמד גם קצת את תחום הסקראפ. חלק מהצוות של אומנות הם צעירים ישראלים אחרי צבא. הנה קובי ואדווה בדרך לאומנות..
כייף גדול לעבוד עם כמויות חומרים, בלי להתחשבן על עלויות. הזמנתי המון חומרים, אבקות, טקסטורות ושאר הפתעות, ויש לציין שנרשמת התלהבות רבה עד מקרים של התמכרות לשולחן שלי...
והנה השולחן שלי בתום סדנה לכמה מנשות בצוות -
והבנות שהשתפפו עם התוצרים - פארי, משמאל מגלה סימני התמכרות קשים...
כדי לא להתיש יותר מידי, אפרסם ממש בקרוב רשומה נוספת עם תוצרי הסדנאות ותמונות נוספות...
ובינתיים, אל תהססו להגיב,
חיבוקים לרוב, ריקי
יקירתי, תענוג לראות את התמונות המקסימות. המקום באמת נראה קסום! אני שמחה שאת מבלה ומצפה לראות את תוצרי הסדנאות. דרך אגב, התמונות הנאיביות של הבתים מדהימות, אני ממש אוהבת אותן.
השבמחקיו' זה מעלה זכרונות. 3 שנים הייתי ב- camp ב- Upstate New York. אמנם מזרם אחר, מחנה של השומר הצעיר. אמא שלי היתה המורה למלאכה ואבא שלי שימש כמציל. אין ספק שקיצים אילו זכורים כקיצים קסומים.
השבמחקאצלינו זה היה מחנה עם שינה.
תהנו מהחוויה. זה לכל החיים.
ליאת
ריקי,שמחה לקרוא שהתגברת על הזעזוע הראשוני.
השבמחקהמקום נראה מדהים, והילדים נראים מאושרים.
תעשו חיים, תפרסמי עוד תמונות, ונתראה כשתחזרו.
אריאלה
תודה לכן על התגובות!
השבמחקליאת, גם אצלנו זה מחנה עם שינה וזו בהחלט חווייה לחיים - גם לנו וגם לילדים...
היי ילדתי הייקרה מה שלןמכם??? מה שלום הילדים? ןמה שלום פול ? אני מנשקת את כולכם מכול המשפחה דש חם
השבמחק. אושרת מצאה דירה במודיעין
.אני מצאתי עבודה חדשה . בחברת סופטצ מתחילה ביום ראשון בלי נדר . שי מוטי אבא ואריאל מוסרים דש חם ונשיקות יופי יופי שמחה מאוד ץ דש חם מחגית משה והילדים ,ביום שלישי אריאל עובר ניתח פוליפים ושקדים ווווווווו..... זהו שבת שלום לכם מישפחה ייקרה שלי אוהבתתתתתתתתת אמא ;-))((