חמש שנים בבור!

 היום מלאו חמש שנים לחטיפתו של גלעד שליט. אני מניחה שיום החטיפה והסיפור של גלעד נוגע לכל ישראלי וכל אחד בטח זוכר מה עשה או איפה היה באותו יום ארור. לי התקופה הזו הייתה תקופה של לקראת לידת התאומים. במהלך ההריון, כשכבר ידענו שיש לנו בן ובת התחלנו לחשוב על השמות שנעניק לילדינו. אני מיד רציתי את השם "נעה" והחלטנו שאני אבחר את השם לבת ופול יבחר את השם לבן. פול התלבט בין גלעד לגילי... שבועיים לפני הלידה גלעד שליט נחטף. התלבטנו מאוד לגבי השם. האם יהיה נכון לקרוא לילד שלנו בשם של חייל שזה עתה נחטף? באותם ימים היינו בטוחים שעד שאלד גלעד כבר ישתחרר ואז ההתלבטות לא תהיה רלוונטית. 

כך הגענו ליום הלידה ביום 12 ביולי 2006. נכנסתי לחדר ניתוח בשעה 11:00 כששעתיים לפני הודיעו בטלוויזיה על התקפה מצפון, הרג של חיילי צה"ל וחטיפת שני חיילים נוספים. בכאוס הזה נכנסתי לחדר ניתוח. שעתיים לאחר מכן הגיחו לאויר העולם שני תינוקות בריאים ויפים.

הימים לקראת ברית המילה ושמחת הבת עברו והיינו צריכים להחליט על השמות. ההתלבטות לגבי השם גלעד נותרה בעינה ואז, כשפול ישב לכתוב את דבר התורה שישא ביום הברית  ושמחת בת, הוא מצא בפרשת פנחס, הפרשה שבה חגגנו את לידת ילדינו, את השמות "גלעד" ו"נעה" באותו פסוק. ההתלבטות נגמרה!

המלחמה המשיכה ולשמחתי הייתי עסוקה מידי עם שני תינוקות בבית ועוד ילד "בוגר" בן שנה וחצי, כך שלא עקבתי אחר האירועים אך כבר היה ידוע שאהוד גולדווסר ואלדד רגב נחטפו. במשך חודשים רבים ליוויתי את ילדיי הקטנים גדלים, כאשר כל הזמן ברקע חשבתי על אהוד ואלדד שנמצאים בשבי. הזמן היה מאוד מוחשי עבורי. נעה וגלעד נולדו - ביום שאלדד ואודי נחטפו. הם למדו לשבת, למדו לומר אמא, הפכו אט אט לאנשים קטנים וכל הזמן הזה אלדד ואודי ישבו בבור (או כך חשבנו). כל ערב שבת לאחר שהודיתי על כל הטוב שנפל בחלקי, תמיד הייתי מבקשת שאלדד, אודי וגלעד יחזרו לחיק משפחתם בריאים ושלמים. לאחר זמן ארוך גופותיהם של אלדד ואודי ז"ל הוחזרו בעסקה עם החזבללה ולמרות כל הקושי בני משפחתם סגרו מעגל. מאז נשאר גלעד. בודד במערכה. בתפילותיי, בתפילות של רבים כמוני ובעיקר בליבה של אמא אחת. במהלך השנים הללו לקחתי תלמידים שלי להפגנות וביקרתי מספר פעמים באוהל המחאה עם ילדיי. סיפרתי לאביבה והראיתי לה את זיו, נעה וגלעד. העצב בעיניה היה תהומי. נגמרו לי המילים. רק תפילה אחת - שיחזור הבייתה. לאימו, למשפחתו. אמן!