לונדון לא מחכה לי.. וגם לא אמריקה, ובכל זאת...

למי שתשרוד את התמונות הרבות - תראה את הפרשנות שלי לסקיצה 74 של שלוש בשלישי.

מאחר שלא היה לי זמן או אפשרות להעלות תמונות - אני חוזרת עם התמונות כשבועיים אחורה, ומקווה שבפוסטים הבאים אשלים את הפער... הגענו לשדה התעופה בן גוריון לפני כשבועיים. בזמן שאני קניתי נעלי ספורט (מה שקרה לי עד כה כארבע פעמים בחיי...)

פול צילם את הילדים על רקע תפאורה מתחלפת...

 לאחר כשש שעות טיסה נחתנו לעצירה בלונדון. היינו אמורים להמתין לקונקשן שש שעות נוספות, ולכן החלטנו לנסוע ברכבת ל - MUSEUM OF NATIONAL HISTORY . המבנה שלו מדהים ביופיו ובעוצמה שחשים כשנכנסים לתוכו.

 נכנסנו לחנות שכולה פרפרים

 והילדים נדהמו מתצוגה של עצמות דינוזאורים ושאר חיות שהיו ואינן

נראה לי שההשראה לציפורים בדפים המדהימים של 7 GYPSIES נלקחה מכאן:

 ופסיפס מרהיב על הרצפה

 ועצרנו לגלידה ליד המוזיאון

 ועכשיו, אומנם אני קוטעת את הרצף הכרונולוגי של התמונות, ובכל זאת - השבוע חגגנו במחנה את יום העצמאות האמריקאי 235 שנה! היה מדהים לראות את הצעירים האלה (יהודים אמריקאים) חוגגים עם צבעים, בגדים וכל מיני אביזרים. כאן הם שרו את "התקווה" בסוף המסיבה...

וכעת ליצירה...אומנם יצרתי כל כך הרבה, אך המחשב התעייף ממני... לכן אסתפק רק בשלוש בשלישי - חזרתי שוב למיני אלבום שאני מכינה לחמותי, והפעם האחיין שלי אמת שכבר סיפרתי עליו כאן, עם אחיו הקטן דין. זו תמונה מקסימה בעיניי - למרות שדין עדיין לא דיבר כאן אפשר לראות שהוא ממש מעריץ את אחיו הבכור ומנסה לספר לו עד כמה! מאחר שהתמונה הייתה רחבה מידי למימדי הדף, חתכתי אותה באמצע והדבקתי את שני החלקים זה לצד זה. את החלק הימני הדבקתי בעזרת דבק תלת מימד, כך שיש הבדלי גובה בין שני חלקי התמונה. האתגר הנלווה לסקיצה 74 היה דודלינג ידני - שרבוטים שמוסיפים ביד, ללא שימוש בחותמות או ראב און. הדודלינג שאני יצרתי הוא המסגרת מימין ומשמאל לתמונה והרגליים והמחושים שיצרתי למרבה הרגליים למטה. את ההשראה לכך קיבלתי אגב מכרטיס שהכינה קרין לפני זמן רב. בתחילת דרכי בעולם הסקראפ, שמרתי עבודות שהתלהבתי מהן. באחד הכרטיסים שלה היה מרבה רגליים דומה.

מבטיחה להעלות בהמשך תמונות נוספות ממה שאני עושה במחנה כמדריכת אומנות.

חיבוקים לרוב, ריקי

תמונות מעצבות זיכרון!

תודה לכל מי שהגיבה לרשומה הקודמת שלי. ולבקשת ליאור הנה הפסוק מתוך פרשת פנחס שבו מופיעים שמותיהם של ילדינו: "ותקרבנה בנות צלופחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחות מנשה בן יוסף ואלה שמות בנותיו: "מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה" (במדבר כז).

_________________________________________________________________

הגשם לא מפסיק לרדת כבר ארבעה ימים... היום סוף סוף הייתה הפוגה והשמש יצאה לומר שלום. אנחנו נמצאים על- Piece of heaven בניו יורק לכל הקיץ. - מחנה רמה בירקשירז. שם אני מדריכת אומנות, בנזוגי מלמד יהדות והילדים נהנים מאגם, ספורט, טבע, דרמה ועוד שאר פינוקים! התמונות כבר הצטברו במצלמה, אבל טרם היה לי הזמן להוריד ולערוך אותן.

ועד אז... הנה תמונה שנערכה עוד בישראל - את הדף הזה הכנתי לפי סקיצה מספר 73 של "שלוש בשלישי". אתגר הנושא היה גינה. התמונות האלה צולמו לפני קצת יותר משש שנים, כשבכורי היה בן 3 חודשים. מדהים כמה תמונות מצליחות לעצב את הזיכרון שלנו. בזכות התמונות הנפלאות האלה, בוקר קסום שביליתי עם בנזוגי והתינוק הראשון שלי, פשוט נצרב לי בזיכרון. כייף לחזור...

חיבוקים לרוב מניו יורק...

חמש שנים בבור!

 היום מלאו חמש שנים לחטיפתו של גלעד שליט. אני מניחה שיום החטיפה והסיפור של גלעד נוגע לכל ישראלי וכל אחד בטח זוכר מה עשה או איפה היה באותו יום ארור. לי התקופה הזו הייתה תקופה של לקראת לידת התאומים. במהלך ההריון, כשכבר ידענו שיש לנו בן ובת התחלנו לחשוב על השמות שנעניק לילדינו. אני מיד רציתי את השם "נעה" והחלטנו שאני אבחר את השם לבת ופול יבחר את השם לבן. פול התלבט בין גלעד לגילי... שבועיים לפני הלידה גלעד שליט נחטף. התלבטנו מאוד לגבי השם. האם יהיה נכון לקרוא לילד שלנו בשם של חייל שזה עתה נחטף? באותם ימים היינו בטוחים שעד שאלד גלעד כבר ישתחרר ואז ההתלבטות לא תהיה רלוונטית. 

כך הגענו ליום הלידה ביום 12 ביולי 2006. נכנסתי לחדר ניתוח בשעה 11:00 כששעתיים לפני הודיעו בטלוויזיה על התקפה מצפון, הרג של חיילי צה"ל וחטיפת שני חיילים נוספים. בכאוס הזה נכנסתי לחדר ניתוח. שעתיים לאחר מכן הגיחו לאויר העולם שני תינוקות בריאים ויפים.

הימים לקראת ברית המילה ושמחת הבת עברו והיינו צריכים להחליט על השמות. ההתלבטות לגבי השם גלעד נותרה בעינה ואז, כשפול ישב לכתוב את דבר התורה שישא ביום הברית  ושמחת בת, הוא מצא בפרשת פנחס, הפרשה שבה חגגנו את לידת ילדינו, את השמות "גלעד" ו"נעה" באותו פסוק. ההתלבטות נגמרה!

המלחמה המשיכה ולשמחתי הייתי עסוקה מידי עם שני תינוקות בבית ועוד ילד "בוגר" בן שנה וחצי, כך שלא עקבתי אחר האירועים אך כבר היה ידוע שאהוד גולדווסר ואלדד רגב נחטפו. במשך חודשים רבים ליוויתי את ילדיי הקטנים גדלים, כאשר כל הזמן ברקע חשבתי על אהוד ואלדד שנמצאים בשבי. הזמן היה מאוד מוחשי עבורי. נעה וגלעד נולדו - ביום שאלדד ואודי נחטפו. הם למדו לשבת, למדו לומר אמא, הפכו אט אט לאנשים קטנים וכל הזמן הזה אלדד ואודי ישבו בבור (או כך חשבנו). כל ערב שבת לאחר שהודיתי על כל הטוב שנפל בחלקי, תמיד הייתי מבקשת שאלדד, אודי וגלעד יחזרו לחיק משפחתם בריאים ושלמים. לאחר זמן ארוך גופותיהם של אלדד ואודי ז"ל הוחזרו בעסקה עם החזבללה ולמרות כל הקושי בני משפחתם סגרו מעגל. מאז נשאר גלעד. בודד במערכה. בתפילותיי, בתפילות של רבים כמוני ובעיקר בליבה של אמא אחת. במהלך השנים הללו לקחתי תלמידים שלי להפגנות וביקרתי מספר פעמים באוהל המחאה עם ילדיי. סיפרתי לאביבה והראיתי לה את זיו, נעה וגלעד. העצב בעיניה היה תהומי. נגמרו לי המילים. רק תפילה אחת - שיחזור הבייתה. לאימו, למשפחתו. אמן!

חיבורים בין אנשים...

כשהרשומה הזאת תתפרסם אני כבר אהיה בארה"ב בע"ה.

הילד המתוק הזה הוא האחיין שלי אמת. אמת הוא תוצאה של חיבור שיצרתי בין שני אנשים! כשהכרתי לראשונה את ג'ואל, אח של פול, מיד הרגשתי שהוא יהיה מושלם לשירן, אחות של הילה החברה הכי טובה, שאותה אני מכירה מאז שהייתה בת 10. כמי שהייתה בת בית אצל הילה ושירן במשך כל שנות התבגרותי, אין ספק שהכרתי את שירן היטב וממש הרגשתי בבטן שהיא וג'ואל נולדו זה לזו... הם נפגשו לראשונה בחתונה שלנו ומאז הם יחד - הורים לשני ילדים מקסימים. החיסרון היחיד בסיפור הזה הוא ששירן עזבה את הארץ והיא חיה מזה כמה שנים בארה"ב עם המשפחה הנפלאה שלה. 

זה המשך המיני אלבום שהתחלתי בסדנה של טרייסי האדסון. אחד הדברים שהרגשתי לא נוח לגביהם במהלך הסדנה הזאת הייתה שעשינו מעין "העתק - הדבק" לכל מה שהמדריכה הראתה. היה חסר לי מתן הדרור ליצירותיות של כל אחת, אז בתור TRUBLEMAKER השתדלתי להכניס את העיצובים שלי למרות כל ההנחיות שקיבלנו. אני שמחה שהשארתי את האלבום לפרשנות האישית שלי ואני נעזרת בסקיצות של שלוש בשלישי כדי להשלים אותו. לכשיסתיים הוא יוענק לחמותי האהובה! זו הדף על פי סקיצה 72:

האתגר הנלווה היה הבלטה חמה בשיטת האמבוסינג. את העיגול הלבן מצד ימין למטה החתמתי והבלטתי עם אבקת אמבוסינג לבנה ולאחר מכן גזרתי מסביב. 

זו הסקיצה

מה אתן אומרות?
יש לי עוד המון תמונות של עבודות שהכנתי. מקווה שאצליח להעלות אותן גם מהמחשב במחנה.

יומולדת יש רק פעם בשנה.... (מזל!)

אזהרה - לפניכם מגה פוסט מרובה תמונות. הפרס לכל מי שישרוד אותו עד הסוף - עשרת הדיברות מבעלת ניסיון להורים שרוצים לנסות גם ושתי המלצות!
_________________________________________________________________
אומנם רק בעוד שלושה שבועות נעה וגלעד יהיו בני 5, אבל מאחר שלא נהיה כאן, החלטנו להקדים את החגיגה. חגגנו מספר ימים לאחר חג השבועות, ולכן החלטנו על "יומולדת מים". זה היה פרוייקט רציני, משום שהחלטנו להפעיל את היומולדת בעצמנו, ולמרות שהפעלתי כבר עשרות ימי הולדת יצירתיים, הפעם זה היה אתגר מסוג אחר!

אז מה היה לנו?
שני ילדים מקסימים (כמעט בני חמש)

כ - 45 זאטוטים בני 5  ו - 3 מוקדי פעילות - גינה, סטודיו ופטיו
משימות מים

 משחקים בבריכה

לאחר הכייף במים, כולם התנגבו והחליפו בגדים ועברו לחלק השני -
יצירה הקשורה למים - פיסלנו כלב ים מפלסטלינה לפי ההדרכה הנהדרת של רוני אורן, "סודות של פלסטלינה". כך נראה הסטודיו לפני

 תוך כדי

 והתוצרים. לחלק יצא כלב ים, לחלק רק כלב ולבודדים רק ים...

ומאחר שמים קשורים לקיץ הכנו עוגת יומולדת בתוך גביעי גלידה (בהשראת הספר הנפלא "סודות מתוקים" / קרין גורן)

 הילדים נהנו, אנחנו הותשנו, וילדי היומולדת היו ה - HIGH לעוד שלושה ימים. ואם זה לא מספיק אז הייתה להם חגיגה נוספת בגן ועוד אחת עם המשפחה...

 זו התמונה הכי מרגשת, נכון?

ואם ביומולדת עסקינן, שתי המלצות -
הראשונה - ספר נהדר  בשם "חגיגות ועוד" / ניצן קנולר ותמי לוקסנבורג
והשניה -מגזין בשם "זה רעיון", של רחלי גזית הנהדרת. רכשתי אותו אתמול והוא מקסים - הן מבחינת התוכן והן מבחינת העיצוב. רחלי תורמת חלק מההכנסות של המגזין  לעמותת "מלאכי יומולדת", אשר שמה לה למטרה לאפשר לכל ילד בישראל לחגוג את יום הולדתו!

בשניהם תוכלו למצוא ימי הולדת לפי נושא, הכוללים רעיונות להזמנה, לקישוט, למשחקים, ליצירה ולהמון כייף!!

ולסיום - 10 הדברות להורים שרוצים לנסות גם:

1. יש לתכנן את המסיבה כמו מבצע צבאי, משום שזה די קרוב למה שקורה אצלכם בבית עם 40 זאטוטים!

2. שתפו את ילדכם בתכנון ובהכנות למסיבה: מה יהיה נושא המסיבה? אילו משחקים וכו'. לפעמים יהיו לו רעיונות נפלאים שלא חשבתם עליהם.

3. מומלץ לקחת ביביסיטר שתעזור, או אפילו את הסייעת בגן של הילדים שמכירה אותם. 

4. הלבישו לילד היומולדת בגדים נוחים!

5. אל תשכחו לנשום ולהנות תוך כדי...

6. מותר להגיש גם דברים בריאים כמו ירקות ופירות. לא חייבים להאביס בממתקים!

7. הבלגאן והרעש שווים את האושר שקורן מעיניו של ילדכם!

8. אחרי שכולם הולכים ומגיע הזמן לפתיחת המתנות - אפשרו לילד היומולדת לבחור 5 מתנות ולפתוח רק אותן. בימים / שבועות שלאחר מכן - אפשרו לו לפתוח מתנה אחת כל פעם. כך ההתרגשות תימשך, הוא יעריך את המתנות ואף יוכל להנות מהן!

9. אל תשכחו לצלם! הזכרונות שלנו פעמים רבות מעוצבים בזכות התמונות. 

10. פתחו את התמונות. אל תשאירו אותן רק על המחשב.

ואחד לשנה הבאה - מזל טוב! שרדתם עוד שנה...

חיבוקים לרוב, ריקי

גם גברים עושים סקראפ...

כשפתחתי את העסק וחשבתי מי הוא קהל היעד שלי, היה לי ברור שאני פונה למין הנשי - בנות, נערות, נשים - בכל הגילאים. אני תמיד אומרת שאני אוהבת את בנזוגי אך בכל שאר המקרים, אני מעדיפה נשים... מידי פעם, כאשר אני נשאלת למשל אם אבא יכול לבוא עם הבת שלו למועדון יצירה לאימהות וילדים - אני מסרבת  באדיבות. זו בהחלט בחירה מודעת שלי ואני מאוד שלמה איתה. HAVING SAID THAT, העברתי אתמול סדנת סקראפ בהתנדבות לחברי מועדון יוצר אנוש - מודיעין. את הקשר למועדון יצרתי עם הרכזת המקסימה שלהם, שרית שמיר. מעברת לכך ששרית היא סופרת, ציירת ובעלת בלוג, היא אישה חמה ומלאת פרגון..

בסדנה השתתפו גברים ונשים - רובם מעל גיל 30. בהתחלה קצת חששתי ושרית הכינה פעילות אלטרנטיבית למקרה שהגברים  שבחבורה לא יהיו מעוניינים להשתתף בסדנה, אלא ש... כולם השתתפו והתגובות היו מאוד מפרגנות. כל אחד הכין שני כרטיסים על פי דוגמאות שהכנתי מראש והיה נפלא לראות גברים (ונשים) בני 30, 40 ו - 50 מחתימים ציפורים, גוזרים, מדביקים ובוחרים כפתורים לקישוט! ועל זה יאמר - NEVER SAY NEVER...

לעניין אחר - בעוד שבוע בשעה זו כבר אהיה בארה"ב, מה שבהחלט גורם לי להתקדם במרץ עם אלבום בת המצווה של דניאל, והפעם עם דף יומולדת, לפי סקיצה 71 של שלוש בשלישי. לפעמים עבודה לפי סקיצה ואתגרים זורמת ולפעמים ממש לא. במקרה הזה - הייתי צריכה להתאמץ מאוד...

אחד הדברים שאני אוהבת לעשות כשאני מעצבת דפים הוא לשלב כמה סוגי כתב בכותרת של העמוד. זה נותן עוד "טוויסט" עיצובי. כאן שילבתי בין האותיות של דפי ורחלי ובין אותיות שהחתמתי כל אחת על נייר שונה, גזרתי והדבקתי. לא מומלץ לבעלי עצבים חלשים - אבל התוצאה שווה את המאמץ, לא?

וזו הסקיצה: 

ואם אני בענייני ימי הולדת וסדנאות, העברתי בשבוע שעבר סדנת יומולדת לאמונה, נערה בת 13 ולחברותיה. כל אחת הכינה תמונה בשילוב חותמות, נייר ושאר קישוטים - הנה חלק מהבנות והתוצרים:

אמא של אמונה, מרים שפירא, היא אומנית ובעלת סטודיו בישוב מתתיהו. הבית שלה מלא ביצירות מרהיבות מעשה ידיה. היא למדה קרמיקה אצל ברכה שוורץ מהישוב מבוא מודיעים ואצל ליז אגמי, אומנית ואישה מיוחדת שאני מכירה באופן אישי. הנה כמה מעבודותיה של מרים:

 בפוסט הבא - מה עשיתי בסטודיו שלי עם 45 זאטוטים בני 5... עדיין מתאוששת!

חיבוקים לרוב, ריקי